אפילפסיה

מקור השם אפילפסיה הוא במילה היוונית אפילפסיס ופירושה – השתלטות. וזאת בשל העובדה כי פרכוס אפילפטי עלול להיראות כאילו גורם זר כלשהו השתלט על האדם החווה את ההתקף.

גם השם העברי מקורו ברושם שיוצר ההתקף האפילפטי על המתבונן מבחוץ – " כִּפְיוֹן "

הביטוי "מחלת הנפילה" התקבל בשל אובדן ההכרה בזמן הפרכוסים הכלליים.

למעשה, מדובר בקבוצה של הפרעות נוירולוגיות ארוכות טווח – קבוצה זו מתאפיינת בפרכוסים מסוגים שונים, הנובעים מיתר פעילות של תאי עצב בקליפת המוח.

סוגי ההתקפים וההפרעות משתנים מאדם לאדם והם יכולים להיות מגוונים מאד. חלק מההתקפים ניתן לראות בבירור אך קיימים גם התקפים בלתי נראים לעין. ההתקפים יכולים להתרחש בזמנים שונים ואף במהלך השינה ולחזור על עצמם ללא סיבה מיידית ומבוססת.

משך ההתקף יכול להיות החל ממספר שניות ועד לדקות ארוכות .

אפילפסיה היא אחת ההפרעות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר בעולם אך כפי שהמחלה מורכבת כך גם הטיפול בה מורכב מאד.

מקור המחלה:

ב60% מהמקרים, איננו ידוע הגורם לאפילפסיה. ישנם מקרים המתרחשים כתוצאה מפגיעה מוחית, שבץ, גידולים במוח, זיהומים של המוח או מומים מולדים בתהליך הנקרא אפילפטוגנסיס – התפתחות אפילפסיה אחרי פגיעה כלשהי.

שכיחות:

המחלה משפיעה על 1% מהאוכלוסייה בגיל 20 ו- 3% מהאוכלוסייה בגיל 75 ושכיחה יותר בקרב גברים. 

רוב המאובחנים עם אפילפסיה, בעולם המתפתח הם ילדים בוגרים ומבוגרים צעירים, כפי הנראה בשל שיעור גבוה של טראומות ומחלות זיהומיות. במדינות מפותחות מספר המקרים יורד בקרב ילדים ועולה בקרב קשישים.

מנגנון:

הפרכוסים מתרחשים כאשר בעת התקף אפילפטי, קבוצת נוירונים מתחילה "לירות" באופן לא תקין, מוגזם ומסונכרן לעומת מצב תקין במוח, כשנוירון אקסיטטורי "יורה" והופך להיות עמיד יותר בפני ירי לפרק זמן מסוים.

סימפטומים וסוגי ההתקפים:

פרכוסים מוקדיים (פוקאלים) – פרכוסים אשר המקור שלהם ברשתות ניונליות שמוגבלות להמיספרה אחת.

• לעתים קרובות מתרחשים לאחר "אאורה" – אאורה כוללת תופעות חושיות (חזותיות, שמיעתיות או ריחניות), נפשיות, אוטונומיות ומוטוריות. 
• שני מקרים יכולים להופיע בהתקפים מוקדיים:

1. ג'קסוניאן מרץ – הקפצת פעילות נוירונית שיכולה להתחיל בקבוצת שרירים ספציפית ולהתפשט מסביב לה.
2. אוטונטיזים –  פעולות לא מודעות שיכולות להיות פשוטות כמו כיווץ שפתיים או מורכבות יותר כמו ניסיון להרים משהו או נפנוף ידיים.
3. טוד פרליסיס – עלול להתרחש לאחר התקף פוקאלי – חולשה מקומית האורכת שניות עד דקות ולעתים יום או יומיים

פרכוסים כלליים – פרכוסים שמקורן ברשתות המערבות את שתי ההמיספרות. ישנם 6 סוגים עיקריים של התקפי פרכוסים כלליים, הם המצב הקטלי והם כולם כוללים חוסר הכרה ובדרך כלל מתרחשים ללא אזהרה:

• טוניים קלוניים – התכווצות הגפיים לאחר פשיטה שלהן לאורך יחד עם הקשתת הגב האחורי. נמשכת 10-30 שניות. 
  • התכווצות שרירים קבועה. 
  • הנשימה יכולה לגרום לאדם להפוך להיות כחול. 
  • עלול להתלוות בבכי בשל התכווצות שרירי החזה לאחר רעידות הגפיים.
  • במהלך ההתקף תיתכן חוסר שליטה על המעי ועל שלפוחית השתן.
  • ייתכן שהלשון תנשך בצד אחד או בשני הצדדים
  • כולל מצב פוסט איקטלי – משך הזמן שלוקח לאדם לחזור להכרה ולתפקוד לאחר ההתקף

• התקפים מיוקלוניים – קפיצות שרירים באזורים ספציפים של הגוף או בכל הגוף.
• בתקפים התנקותיים – אבנס, יכולים להיות עדינים ולהתאפיין באיבוד הכרה יחד עם סיבוב קל של הראש או מצמוץ העין. אין נפילות ויש חזרה מיידית למצב הכרה בסיום התקף.
• התקפים א-טוניים – אובדן פעילות השרירים למשך דקה אחת לכל היותר.בדרך כלל סימטרי.

• אפילפסיה רפלקסיבית –  בה מופיעים סוגי פרכוסים מגורם ידוע, כגון אורות מהבהבים וקולות.

הסובלים מאפילפסיה עלולים לחוות קשיים רבים ונרחבים, השפעות שליליות רווחתיות, חברתיות ופסיכולוגיות. אלו עלולים לבוא לידי ביטוי בבידוד חברתי, סטיגמות או נכות. כמו כן, הפרעות קשב והיפראקטיביות משפיעות על פי שלושה עד חמישה ילדים עם אפילפסיה בהשוואה לילדים ללא אפילפסיה.

על פי מחקר קליני שערכנו בשיתוף עם היחידה לנוירולוגיה של הילד במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, נמצא כי לטיפול ב-CBD הייתה השפעה חיובית ומשמעותית על שכיחות ועוצמת ההתקפים. 

על בסיס מחקר זה וניסיון טיפולי של מעל לעשור בבית תיקון עולם, צוות האחים והאחיות בונים תוכנית טיפול זהירה וקפדנית ומעניקים ליווי ותמיכה למשפחת הילד הסובל מפרכוסים וקשיים תפקודים ומביאים להטבה מקסימלית בדגש על הימנעות מתופעות לוואי והיצמדות למרשם הרופא.

המהפך של עדיאל שלום-סבח